<h1>כללי יי"נ לרא"ה בסוף האורה לרש"י סימן קכ"ז</h1>
<h2>דף כט:</h2>
[כללי יין נסך לרבי אהרן הלוי ז"ל]. פרק ראשון. א'. כל יין של גוים אסור, בין בשתייה, ובין בהנאה, וכן גוים שנגעו ביין שלנו אוסרין אותו ואפילו בהנאה. ב'. במה דברים אמורים שנגע בו בכוונה, אבל שלא בכוונה אסור בשתייה ומותר בהנאה. ג'. יש לך ענין של מגע והוא שלא נגע בו בגופו. אלא על ידי דבר אחר, אם נגע בו בכוונה הרי זה אסור ואפילו בהנאה. ד'. נגע בו שלא בכוונה, אם דבר זה שנגע בו הוא דבר המטלטל ודרך נגיעה בכך אסור בשתייה ומותר בהנאה. ה'. ואם דבר זה שנגע בו הוא דבר גדול שאינו מטלטל, ואינו דרך נגיעה בכך, כגון קורה גדולה שהיה מתעסק בה, ונגע בראשה ביין שלא בכוונה מותר אפילו בשתייה. ו'. יש לך גוי אחד שאינו נוגע ביין אלא שנוטל הכלי ושופך מן היין שבתוכו אם הוא שלא בכוונת מגע או לא בכוונת יין שהיה סבור שהוא מים, אסור בשתייה ומותר בהנאה. ז'. שפך ממנו שלא בכוונת יין ושלא בכוונת מגע מותר אפילו בשתייה.
ח'. יין אסור שנתערב ביין היתר, ואפילו טפה אחד בכלי גדול. הכל אסור אפילו בהנאה, שיין אסור אוסר במינו במשהוא, ושלא במינו בנותן טעם.
ט'. מאימתי היין נאסר לאחר שהביאו הענבים בגת, משהתירוש ניכר בו בגת.
י'. היה יין אסור בכלי אחד ויין מותר בכלי אחר ועירה מן המותר לתוך האיסור, כלו אסור שהקלוח מחבר בין שניהם.
י"א. יין שמזגו גוים אסור, וכן אסור לומר לגוי להוליך ענבים לגת שיש בו היין, ואם עבר והוליך כשר.
י"ב. כל היין שבעולם בכלל זה. ואפילו המבושם ושנתנו לתוכו דבש הרבה, חוץ מיין מבושל שלנו שנתבשל כל צרכו, וכן החומץ שלנו שהחמיץ כל צרכו, אלו אין נאסרין במגע גוי, ואין צריך לומר הבוסר.
<h2>דף נה:</h2>
[כללי יין נסך לרבי אהרן הלוי ז"ל]. פרק ראשון. א'. כל יין של גוים אסור, בין בשתייה, ובין בהנאה, וכן גוים שנגעו ביין שלנו אוסרין אותו ואפילו בהנאה. ב'. במה דברים אמורים שנגע בו בכוונה, אבל שלא בכוונה אסור בשתייה ומותר בהנאה. ג'. יש לך ענין של מגע והוא שלא נגע בו בגופו. אלא על ידי דבר אחר, אם נגע בו בכוונה הרי זה אסור ואפילו בהנאה. ד'. נגע בו שלא בכוונה, אם דבר זה שנגע בו הוא דבר המטלטל ודרך נגיעה בכך אסור בשתייה ומותר בהנאה. ה'. ואם דבר זה שנגע בו הוא דבר גדול שאינו מטלטל, ואינו דרך נגיעה בכך, כגון קורה גדולה שהיה מתעסק בה, ונגע בראשה ביין שלא בכוונה מותר אפילו בשתייה. ו'. יש לך גוי אחד שאינו נוגע ביין אלא שנוטל הכלי ושופך מן היין שבתוכו אם הוא שלא בכוונת מגע או לא בכוונת יין שהיה סבור שהוא מים, אסור בשתייה ומותר בהנאה. ז'. שפך ממנו שלא בכוונת יין ושלא בכוונת מגע מותר אפילו בשתייה.
ח'. יין אסור שנתערב ביין היתר, ואפילו טפה אחד בכלי גדול. הכל אסור אפילו בהנאה, שיין אסור אוסר במינו במשהוא, ושלא במינו בנותן טעם.
ט'. מאימתי היין נאסר לאחר שהביאו הענבים בגת, משהתירוש ניכר בו בגת.
י'. היה יין אסור בכלי אחד ויין מותר בכלי אחר ועירה מן המותר לתוך האיסור, כלו אסור שהקלוח מחבר בין שניהם.
י"א. יין שמזגו גוים אסור, וכן אסור לומר לגוי להוליך ענבים לגת שיש בו היין, ואם עבר והוליך כשר.
י"ב. כל היין שבעולם בכלל זה. ואפילו המבושם ושנתנו לתוכו דבש הרבה, חוץ מיין מבושל שלנו שנתבשל כל צרכו, וכן החומץ שלנו שהחמיץ כל צרכו, אלו אין נאסרין במגע גוי, ואין צריך לומר הבוסר.
<h2>דף עג.</h2>
[כללי יין נסך לרבי אהרן הלוי ז"ל]. פרק ראשון. א'. כל יין של גוים אסור, בין בשתייה, ובין בהנאה, וכן גוים שנגעו ביין שלנו אוסרין אותו ואפילו בהנאה. ב'. במה דברים אמורים שנגע בו בכוונה, אבל שלא בכוונה אסור בשתייה ומותר בהנאה. ג'. יש לך ענין של מגע והוא שלא נגע בו בגופו. אלא על ידי דבר אחר, אם נגע בו בכוונה הרי זה אסור ואפילו בהנאה. ד'. נגע בו שלא בכוונה, אם דבר זה שנגע בו הוא דבר המטלטל ודרך נגיעה בכך אסור בשתייה ומותר בהנאה. ה'. ואם דבר זה שנגע בו הוא דבר גדול שאינו מטלטל, ואינו דרך נגיעה בכך, כגון קורה גדולה שהיה מתעסק בה, ונגע בראשה ביין שלא בכוונה מותר אפילו בשתייה. ו'. יש לך גוי אחד שאינו נוגע ביין אלא שנוטל הכלי ושופך מן היין שבתוכו אם הוא שלא בכוונת מגע או לא בכוונת יין שהיה סבור שהוא מים, אסור בשתייה ומותר בהנאה. ז'. שפך ממנו שלא בכוונת יין ושלא בכוונת מגע מותר אפילו בשתייה.
ח'. יין אסור שנתערב ביין היתר, ואפילו טפה אחד בכלי גדול. הכל אסור אפילו בהנאה, שיין אסור אוסר במינו במשהוא, ושלא במינו בנותן טעם.
ט'. מאימתי היין נאסר לאחר שהביאו הענבים בגת, משהתירוש ניכר בו בגת.
י'. היה יין אסור בכלי אחד ויין מותר בכלי אחר ועירה מן המותר לתוך האיסור, כלו אסור שהקלוח מחבר בין שניהם.
י"א. יין שמזגו גוים אסור, וכן אסור לומר לגוי להוליך ענבים לגת שיש בו היין, ואם עבר והוליך כשר.
י"ב. כל היין שבעולם בכלל זה. ואפילו המבושם ושנתנו לתוכו דבש הרבה, חוץ מיין מבושל שלנו שנתבשל כל צרכו, וכן החומץ שלנו שהחמיץ כל צרכו, אלו אין נאסרין במגע גוי, ואין צריך לומר הבוסר.
